פסק-דין בתיק ת"א 7167-09-09

א.         רקע כללי:

1.                   בתקופה הרלוואנטית לתובענה דנא סיפקה התובעת, שהינה חברה ממשלתית העוסקת בין השאר באספקת מים, מים לנתבעת, שהינה הרשות המקומית של העיר תל-אביב-יפו (להלן - העיר); והכל בהתאם להסכמי התקשרות שנחתמו בין התובעת לבין הנתבעת, שהאחרון שבהם הינו מיום 26.1.81 (להלן - הסכם ההתקשרות).

2.                   התובעת סיפקה לנתבעת מים דרך שלושה חיבורים ראשיים, שאחד מהם מוקם ברחוב הטייסים בעיר (להלן - החיבור הדרומי). כמות המים שסופקה דרך החיבור הדרומי נמדדה במד מים אלקטרומגנטי (להלן - מד המים). מדי חודש בחודשו שלחה התובעת לנתבעת חשבון בגין צריכת המים, כפי שנמדדה במד המים, והנתבעת היתה משלמת אותו עד ליום ה-19 בחודש שלאחריו.

3.                   התנהלות הצדדים נעשתה בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות, שלעניין דרך מדידת כמות המים אשר סופקו לנתבעת נקבעו בו הוראות כלהלן:

10.        מדידת המים.

(א)       כמות המים הנקובה בחשבונות מים שיערכו ע"י מקורות המבוססת על קריאת מדי המים במעמד שני הצדדים תשמש ראיה לכמות המים שהעיריה קבלה באמצעות המפעל. במקרה של קלקול במד המים ו/או במקרה שלא יותקן כלל מד מים תישא העיריה בתמורת המים בהתאם להערכה מוסכמת שתעשה בין הצדדים.

...

4.                   בתובענה דנא המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלת כמות המים שסיפקה התובעת לנתבעת באמצעות החיבור הדרומי בחודש נובמבר 2006.

5.                   אין מחלוקת, כי בחודש נובמבר 2006 נקראה במד המים שבחיבור הדרומי צריכת מים של 395,700 מ"ק (להלן - מדידת מד המים). ואולם, כך לטענת התובעת, מדידה זו היתה מדידה נמוכה מאוד באופן יחסי ושגויה, ומקור השגיאה היה תקלה רגעית במד המים אשר נגרמה עקב פגעי מזג האוויר. לשיטת התובעת, כיוון שהצריכה החודשית הממוצעת בחיבור הדרומי עמדה בתקופה הרלוואנטית על כמיליון מ"ק לחודש, מדידת מד המים היתה שגויה בעליל, הגם שבדיקה שנעשתה במד המים ביום 23.11.06 העלתה כי מד המים היה תקין. לטענת התובעת, תקלה של קריאה שגויה בצג הדיגיטלי - חרף תקינות מד המים - הינה תקלה שהיתה מוכרת אצלה והיא נבעה, כמעט תמיד, מתקלות במתח ההזנה של מד המים, על פי רוב כתוצאה מפגיעות ברקים.

6.                   התובעת ביססה את טענתה לטעות במדידת מד המים לא רק על ממוצעי הצריכה הרלוואנטיים אלא גם על מדידות מערכת גיבוי אותה היא מפעילה, המכונה SCADA (להלן - מערכת ה"סקאדה"), מערכת אשר משדרת את נתוני המדידה בחיבורים הגדולים של התובעת לחדר הבקרה הארצי שלה. על פי קריאת מערכת ה"סקאדה", הצריכה לחודש נובמבר בחיבור הדרומי עמדה על 922,487 מ"ק. בנתון זה, כך לטענת הנתבעת, יש להוכיח ביתר שאת את טענתה האמורה לטעות במדידת מד המים בחיבור הדרומי בחודש נובמבר 2006.

7.                   הנתבעת לא היתה מוכנה לקבל את טענות התובעת. לשיטת הנתבעת, טענות התובעת לטעות במדידת מד המים - שאין חולק על תקינותו - וזאת בשל תקלה שלא הותירה עקבות כלשהם, הן טענות בלתי סבירות על פניהן. יתר על כן, בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות והוראות חוק מדידת מים, תשט"ו-1955 (להלן - חוק מדידת מים), המדידה המחייבת את הנתבעת היא מדידת מד המים, להבדיל מרישומי מערכת ה"סקאדה".

8.                   לא זו אף זו. מערכת אספקת המים לעיר הינה מערכת סגורה, שבתקופה הרלוואנטית קיבלה אספקת מים גם מהתובעת, בשלושה חיבורים שונים, וגם מבארות מים בהפקה עצמית. לצורך מניעת שיבושים באספקת המים לתושבים הותקנה בעיר מערכת ויסות ממוחשבת לוויסות לחצי המים, באמצעות הקטנה או הגדלה של כמויות הצריכה מכל אחד מהמקורות הנ"ל, וזאת בזמן אמת ובהתאם לשימושים בפועל. לפיכך, הצריכה מהמקורות השונים השתנתה בהתאם לאילוצים, שביניהם, בין השאר, עבודות תשתית ופיתוח. והנה, בחודש נובמבר 2006 אמנם התבצעו עבודות פיתוח של הרכבת הקלה בשדרות ירושלים. על רקע זה סגרה הנתבעת את מגופיי המים באותו אזור, סגירה שבהכרח הביאה לירידה בצריכת המים מהחיבור הדרומי כחלק מהוויסות האוטומטי של מערכת המים בעיר.

9.                   הנתבעת סירבה אפוא לשלם לתובעת בעבור צריכת מים, שמעבר למדידת מד המים, ושילמה לתובעת רק בעבור כמות המים שסופקה בחיבור הדרומי על פי מדידת מד המים. מכאן התובענה דנא, שבה תובעת התובעת מהנתבעת את הפרש הסכומים שבין התשלום ששילמה לבין התשלום הנדרש בעבור הצריכה בחיבור הדרומי בחודש נובמבר 2006 בהתאם למדידת מערכת ה"סקאדה". לפי חישובי התובעת עומד הפרש זה על סך של 1,979,501 ש"ח, וזאת נכון למועד הגשת כתב התביעה.

ב.         השתלשלות ההליכים בתובענה:

10.               התובענה דנא החלה להידון לפני כב' השופט צ' דותן, אשר המליץ לצדדים לנסות ולסיים את הסכסוך שביניהם בהסכמות ובד בבד קבע מועדים להגשת ראיותיהם. פשרה בין הצדדים לא נסתייעה ולאחר חילופי מותב נוסף, כמו גם הגשת הראיות מטעם הצדדים, הועבר התיק לשמיעת ההוכחות לפניי.

11.               ראיות שני הצדדים כללו חוות דעת של מהנדסים מומחים מטעמם. בנסיבות אלה - ולנוכח מסקנותיהם הסותרות של המהנדסים המומחים מטעם הצדדים - הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בנוסף, בשל תחומי המומחיות המיוחדים הנדרשים במקרה דנא, הוריתי לב"כ הצדדים להידבר ביניהם על מנת להגיע להסכמות בדבר זהות המומחה שימונה כאמור.

12.               למרבה הצער, עד למועד שנקבע לשמיעת הראיות לא השכילו הצדדים להגיע להבנות באשר לזהות המומחה (ר' ההחלטה בעמ' 7 לפרוטוקול). בנסיבות אלה נשמעו לפניי חקירות עדי הצדדים, אשר הגישו תצהירים, והדיון נדחה להמשך שמיעת הראיות בכפוף להחלטה שתינתן לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (ר' ההחלטה בעמ' 13 לפרוטוקול).

13.               בסופו של דבר, לאחר שב"כ הצדדים העלו לפניי את טיעוניהם והסתייגויותיהם באשר לזהות המומחה שימונה כאמור, הוריתי על מינויו של פרופ' סימון ליצין, ראש מחלקת חשמל-מערכות בפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת תל-אביב, כמומחה מטעם בית המשפט בתובענה דנא (ר' ההחלטה בבקשה מס' 14; להלן - מומחה בית המשפט).

14.               ערב המועד שנקבע להמשך שמיעת הראיות, ולאחר שב"כ הצדדים קיבלו את חוות דעת מומחה בית המשפט, הגישו הצדדים " הודעה על הסדר דיוני" (ר' בקשה מס' 16). בהודעה האמורה ביקשו הצדדים לבטל את המשך שמיעת הראיות ולקבוע כי ב"כ הצדדים יהיו רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה, שלאחר קבלת התשובות להן יגישו הצדדים סיכומיהם בכתב. בדיון שנערך למחרת היום הבהיר ב"כ הנתבעת - שהופיע לישיבת בית המשפט על דעת שני הצדדים - כלהלן: